ܟܗ. תמר מיתאפקא לאיתוקדא ובעת תלת משׁכוניא ולא אשׁכחתנון תלת עיינהא לשׁמי מרומא וכן אמרת בבעו ברחמין מן -קדמך ייי עני יתי בהדא שׁעת אננקי ואנהר עייני ואשׁכח תלת סהדיי ואנא מקימא לך מן חרציי תלתא קדישׁייא דמקדשׁין שׁמך ונחתין לאתון נורא בבקעת דורא בה שׁעתא רמז קודשׁא למיכאל ואנהר עיינה ואשׁכחתנון ונסיבת יתהון וטלקת יתהון קמי רגלי דיינייא ואמרת גברא דאילין משׁכונייא דידיה מיניה אנא מעברא ואף-על-גב דאנא יקדא לית אנא מפרסמא ליה ברם מרי עלמא יתין בלבביה דיכיר יתהום וישׁיזב יתי מן דינא רבא הדין וכיון דחמא יתהום יהודה אכר יתהום בכן אמר בליביה טב לי בהית בעלמא הדין דהוא עלם עביר ולא נבהית באנפי אבהתיי צדיקייא בעלמא דאתי טב לי יקיד בעלמא הדין באישׁא טפייא ולא ניקד בעלמא דאתי באישׁא אכלא אשׁא דמיכלא קבל מיכלא היא לפום דאמרת ליעקב אבא אכר כדון פרגודא דברך לופום כן צרכית למשׁמע בבי דינא למן הינון סיטומתא וחוטיא וחוטרא האילין