כב. וַיַּעַן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְאִמֹּ֗ו וְלָמָה֩ אַ֨תְּ שֹׁאֶ֜לֶת אֶת־אֲבִישַׁ֤ג הַשֻּׁנַמִּית֙ לַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ וְשַֽׁאֲלִי־לֹו֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא אָחִ֖י הַגָּדֹ֣ול מִמֶּ֑נִּי וְלֹו֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וּלְיֹואָ֖ב בֶּן־צְרוּיָֽה׃ פ