כז. וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַב־שָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת [חֲרֵיהֶם כ] (צֹואָתָ֗ם ק) וְלִשְׁתֹּ֛ות אֶת־ [שֵׁינֵיהֶם כ] (מֵֽימֵי ק) (רַגְלֵיהֶ֖ם ק) עִמָּכֶֽם׃