יג. וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתֹּו֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֩אמְרוּ֩ לֹ֨ו חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתֹּ֗ו אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלֹּ֨ותָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל לֹ֔ו כִּֽי־נָפֹ֥ול תִּפֹּ֖ול לְפָנָֽיו׃