דברי הימים א, Chapter 16 טז

א. ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים:

ב. ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה:

ג. ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה:

ד. ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל:

ה. אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע:

ו. ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים:

ז. ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד אסף ואחיו:

ח. הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו:

ט. שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאתיו:

י. התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה:

יא. דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד:

יב. זכרו נפלאתיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו:

יג. זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו:

יד. הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו:

טו. זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור:

טז. אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק:

יז. ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם:

יח. לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם:

יט. בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה:

כ. ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר:

כא. לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים:

כב. אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו:

כג. שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו:

כד. ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו:

כה. כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים:

כו. כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה:

כז. הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו:

כח. הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז:

כט. הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש:

ל. חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט:

לא. ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך:

לב. ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו:

לג. אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ:

לד. הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו:

לה. ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך:

לו. ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה:

לז. ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר יום ביומו:

לח. ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים:

לט. ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון:

מ. להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל:

מא. ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו:

מב. ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער:

מג. וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו: