דברי הימים א, Chapter 17 יז

א. ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות:

ב. ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך:

ג. ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר:

ד. לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת:

ה. כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן:

ו. בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים:

ז. ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל:

ח. ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ:

ט. ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה:

י. ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה:

יא. והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו:

יב. הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם:

יג. אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך:

יד. והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם:

טו. ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד:

טז. ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם:

יז. ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים:

יח. מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת:

יט. יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות:

כ. יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו:

כא. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים:

כב. ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים:

כג. ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת:

כד. ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך:

כה. כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך:

כו. ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת:

כז. ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם: