א. ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים:
ב. ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה:
ג. ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת:
ד. וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב:
ה. ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש:
ו. וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך:
ז. ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם:
ח. ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת:
ט. וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה:
י. וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת:
יא. גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק:
יב. ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף:
יג. וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך:
יד. וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה לכל עמו:
טו. ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר:
טז. וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר:
יז. ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך: