הקורנתיים א, Chapter 7 ז

א. ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה:

ב. אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה:

ג. האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה:

ד. האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו:

ה. אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם:

ו. ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה:

ז. כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה:

ח. ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני:

ט. אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה:

י. והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה:

יא. ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו:

יב. והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה:

יג. ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו:

יד. כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה:

טו. אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים:

טז. כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה:

יז. רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות:

יח. אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול:

יט. אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים:

כ. איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד:

כא. אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה:

כב. כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח:

כג. במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם:

כד. איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים:

כה. ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן:

כו. הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא:

כז. אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה:

כח. וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם:

כט. וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים:

ל. והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם:

לא. והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה:

לב. ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון:

לג. ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה:

לד. יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה:

לה. וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע:

לו. וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה:

לז. ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה:

לח. לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו:

לט. האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון:

מ. אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי: