Home / Hebrew / Modern Hebrew / Web / שמואל א

 

שמואל א, Chapter 1 א

  
א. ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף אפרתי:
  
ב. ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים:
  
ג. ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה:
  
ד. ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות:
  
ה. ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה:
  
ו. וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה:
  
ז. וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל:
  
ח. ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים:
  
ט. ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה:
  
י. והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה:
  
יא. ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו:
  
יב. והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה:
  
יג. וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה:
  
יד. ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך:
  
טו. ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה:
  
טז. אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה:
  
יז. ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו:
  
יח. ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד:
  
יט. וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה:
  
כ. ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו:
  
כא. ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו:
  
כב. וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם:
  
כג. ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו:
  
כד. ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער:
  
כה. וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי:
  
כו. ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה:
  
כז. אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו:
  
כח. וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה: