א. ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל:
ב. ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע:
ג. ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט:
ד. ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה:
ה. ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים:
ו. וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה:
ז. ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם:
ח. ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך:
ט. ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם:
י. ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך:
יא. ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו:
יב. ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו:
יג. ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות:
יד. ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו:
טו. וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו:
טז. ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו:
יז. צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים:
יח. וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא:
יט. וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו:
כ. והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו:
כא. וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה:
כב. ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו: