א. ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס:
ב. ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם:
ג. שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו:
ד. הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם:
ה. ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו:
ו. ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם:
ז. אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם:
ח. כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו:
ט. כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו:
י. לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם:
יא. והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם:
יב. ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם:
יג. ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו: