א. ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם:
ב. ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר:
ג. אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר:
ד. כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם:
ה. וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה:
ו. ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע:
ז. ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם:
ח. ואת גת ואת מרשה ואת זיף:
ט. ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה:
י. ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות:
יא. ויחזק את המצרות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין:
יב. ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן:
יג. והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם:
יד. כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה:
טו. ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה:
טז. ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם:
יז. ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש:
יח. ויקח לו רחבעם אשה את מחלת בן ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי:
יט. ותלד לו בנים את יעוש ואת שמריה ואת זהם:
כ. ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית:
כא. ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות:
כב. ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו:
כג. ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים: