דברי הימים ב, Chapter 29 כט

א. יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו:

ב. ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דויד אביו:

ג. הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה ויחזקם:

ד. ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח:

ה. ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש:

ו. כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף:

ז. גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל:

ח. ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם:

ט. והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת:

י. עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו:

יא. בני עתה אל תשלו כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים:

יב. ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני יואח בן זמה ועדן בן יואח:

יג. ומן בני אליצפן שמרי ויעואל ומן בני אסף זכריהו ומתניהו:

יד. ומן בני הימן יחואל ושמעי ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל:

טו. ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה:

טז. ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה:

יז. ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו:

יח. ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו:

יט. ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה:

כ. וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה:

כא. ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה:

כב. וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה:

כג. ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם:

כד. וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת:

כה. ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו:

כו. ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות:

כז. ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל:

כח. וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים הכל עד לכלות העלה:

כט. וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו וישתחוו:

ל. ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו:

לא. ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות:

לב. ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל אלה:

לג. והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים:

לד. רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים:

לה. וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה ותכון עבודת בית יהוה:

לו. וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר: