א. אמנם אין צרך לכתב אליכם על דבר השרות אשר לעזרת הקדשים:
ב. כי ידעתי את נדיבתכם אשר עליה אני מתהלל בכם לפני אנשי מקדוניא לאמר אכיא מזמנת היא משנה שעברה ותער הקנאה היוצאת מכם את רוח רבם:
ג. אבל שלחתי את האחים פן תהיה לריק תהלתנו עליכם בדבר הזה ולמען תהיו מזמנים כאשר אמרתי:
ד. פן בבוא אתי אנשים ממקדוניא ימצאו אתכם לא מזמנים ונבוש אנחנו ואינני אמר אתם בבטחון הזה אשר התהללנו בו:
ה. על כן היה נכון בעיני לבקש מן האחים כי יקדמו ללכת אליכם ויכינו את ברכתכם המיועדה מלפנים למען תהיה מוכנת כעין ברכה ולא כעין כילות:
ו. כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות:
ז. וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים:
ח. ואלהים יכל להשפיע עליכם כל חסד עד כי יהיה לכם בכל עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב:
ט. ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד:
י. והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם:
יא. למען תעשירו בכל לכל התמימות הפעלת תודה לאלהים על ידינו:
יב. כי שרות העבודה הזאת לא לבד ימלא את מחסרי הקדושים כי גם יודו רבים לאלהים בשרותכם הנאמן הזה:
יג. ויכבדו את האלהים על משמעת הודאתכם לבשורת המשיח ועל תמת התחברותכם אליהם ואל כלם:
יד. והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד האלהים אשר גבר עליכם:
טו. ותודה לאלהים על מתנתו העצומה מספר: