מלכים ב, Chapter 3 ג

א. ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה:

ב. ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו:

ג. רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק לא סר ממנה:

ד. ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר:

ה. ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל:

ו. ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את כל ישראל:

ז. וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך:

ח. ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום:

ט. וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם:

י. ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב:

יא. ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו:

יב. ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום:

יג. ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב:

יד. ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך:

טו. ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה:

טז. ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים:

יז. כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם:

יח. ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם:

יט. והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים:

כ. ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים:

כא. וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול:

כב. וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם:

כג. ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב:

כד. ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו בה והכות את מואב:

כה. והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה:

כו. וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו:

כז. ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ: