לפטרוס ב, Chapter 1 א

א. שמעון פטרוס עבד ישוע המשיח ושליחו אל אשר קבלו אמונה יקרה כשלנו בצדקת אלהינו ומושיענו ישוע המשיח:

ב. חסד ושלום יהיו לכם למכביר בדעת האלהים וישוע אדנינו:

ג. באשר גבורתו האלהית נתנה לנו את כל אשר לחיים ולחסידות על ידי דעת הקורא אתנו בכבודו וחילו:

ד. אשר בהם נתן לנו הבטחות גדלות מאד ויקרות למען תקחו על ידן חלק בטבע אלהים בהמלטכם מכליון התאוה אשר בעולם:

ה. בעבור זאת השתדלו להעמיד באמונתכם את הצדקה ובצדקה את הדעת:

ו. ובדעת את הפרישות ובפרישות את הסבלנות ובסבלנות את החסידות:

ז. ובחסידות את האחוה ובאחוה את האהבה:

ח. כי אם אלה תמצאנה ותרבינה בכם לא תתנה אתכם להיות בטלים ובלא עשות פרי לדעת אדנינו ישוע המשיח:

ט. כי האיש אשר אין אלה לו עור הוא קצר הראות ושכח את טהרתו מחטאתיו הראשנות:

י. לכן אחי הוסיפו והשתדלו לחזק את קריאתכם ובחירתכם כי בעשותכם זאת כשול לא תכשלו:

יא. כי כן יפתח לפניכם לרוחה המבוא אל מלכות עולם אשר לאדנינו ומושיענו ישוע המשיח:

יב. על כן לא אחדל להזכירכם על אלה בכל עת גם כי ידעתם והתכוננתם באמת אשר היא לפנינו:

יג. ואחשב כי נכון להזכיר ולהעיר אתכם כל ימי היותי במשכן הזה:

יד. באשר ידעתי כי מהר יעתק משכני כאשר גם גלה לי אדנינו ישוע המשיח:

טו. ואשתדל שיהיה לכם תמיד גם אחרי פטירתי זכרון הדברים האלה:

טז. כי הודענו אתכם גבורת אדנינו ישוע המשיח ובאו לא בלכתנו אחרי הגדות מחכמות כי אם ראות היו עינינו את גדלתו:

יז. כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו:

יח. ואת הקול הזה שמענו באזנינו יצא משמים בהיותנו עמו בהר הקדש:

יט. ועתה דבר הנבואה יותר קים אתנו והטיבתם עשות אשר שתם לבכם אליו כמו אל נר מאיר במקום אפל עד כי יבקע אור היום וזרח כוכב הנגה בלבבכם:

כ. וזאת תדעו ראשונה אשר כל נבואת המקרא איננה תלה בפתרון אדם מלבו:

כא. כי מעולם לא יצאה נבואה ברצון האדם כי אם ברוח הקדש אשר נשאם דברו אנשי אלהים הקדושים: