השליחים, Chapter 16 טז

א. ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני:

ב. ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון:

ג. בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא:

ד. ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים:

ה. ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום:

ו. ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא:

ז. וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח:

ח. ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס:

ט. וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו:

י. וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה:

יא. ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס:

יב. ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים:

יג. וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה:

יד. ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס:

טו. ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו:

טז. ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה:

יז. ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה:

יח. וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא:

יט. ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר:

כ. ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים:

כא. ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו:

כב. ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים:

כג. ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב:

כד. והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד:

כה. ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם:

כו. ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו:

כז. ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים:

כח. ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו:

כט. וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא:

ל. ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע:

לא. ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך:

לב. ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו:

לג. ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו:

לד. ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים:

לה. ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם:

לו. ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום:

לז. ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו:

לח. ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו:

לט. ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר:

מ. ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם: