השליחים, Chapter 26 כו

א. ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר:

ב. מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים:

ג. כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך:

ד. הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים:

ה. כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו:

ו. ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו:

ז. ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים:

ח. מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים:

ט. הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד:

י. כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי:

יא. ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ:

יב. ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם:

יג. והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי:

יד. ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות:

טו. ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף:

טז. אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך:

יז. בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם:

יח. לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים:

יט. על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים:

כ. כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה:

כא. ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני:

כב. והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות:

כג. כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים:

כד. ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון:

כה. ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע:

כו. כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת:

כז. המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה:

כח. ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי:

כט. ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה:

ל. ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם:

לא. ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות:

לב. ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו: