א. ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית:
ב. ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש:
ג. ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה:
ד. ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו:
ה. וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר:
ו. ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך:
ז. ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו:
ח. ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים:
ט. ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים:
י. ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו:
יא. ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו:
יב. וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך:
יג. אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו:
יד. אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח:
טו. ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו:
טז. ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם:
יז. ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם:
יח. והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח:
יט. לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם:
כ. למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח:
כא. אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם:
כב. הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם:
כג. והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה:
כד. וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה:
כה. אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה:
כו. לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם: