השליחים, Chapter 9 ט

א. ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול:

ב. וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים:

ג. ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים:

ד. ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני:

ה. ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות:

ו. והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות:

ז. והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו:

ח. ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק:

ט. ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה:

י. ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני:

יא. ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל:

יב. וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה:

יג. ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים:

יד. וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך:

טו. ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל:

טז. כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי:

יז. וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש:

יח. וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל:

יט. ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק:

כ. וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים:

כא. וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים:

כב. ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח:

כג. ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו:

כד. ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו:

כה. ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה:

כו. ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא:

כז. ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע:

כח. ויהי אתם יוצא ובא בירושלים:

כט. ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו:

ל. וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס:

לא. ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש:

לב. ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד:

לג. וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים:

לד. ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם:

לה. ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון:

לו. ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה:

לז. ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה:

לח. ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם:

לט. ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן:

מ. ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד:

מא. וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם:

מב. ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון:

מג. ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון: