דברים, Chapter 14 יד

א. בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת:

ב. כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה:

ג. לא תאכל כל תועבה:

ד. זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים:

ה. איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר:

ו. וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו:

ז. אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם:

ח. ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו:

ט. את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו:

י. וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם:

יא. כל צפור טהרה תאכלו:

יב. וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה:

יג. והראה ואת האיה והדיה למינה:

יד. ואת כל ערב למינו:

טו. ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו:

טז. את הכוס ואת הינשוף והתנשמת:

יז. והקאת ואת הרחמה ואת השלך:

יח. והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף:

יט. וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו:

כ. כל עוף טהור תאכלו:

כא. לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו:

כב. עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה:

כג. ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים:

כד. וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך:

כה. ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו:

כו. ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך:

כז. והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך:

כח. מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך:

כט. ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה: