דברים, Chapter 1 א

א. אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב:

ב. אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע:

ג. ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם:

ד. אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי:

ה. בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר:

ו. יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה:

ז. פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת:

ח. ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:

ט. ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם:

י. יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב:

יא. יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם:

יב. איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם:

יג. הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם:

יד. ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות:

טו. ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם:

טז. ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו:

יז. לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו:

יח. ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון:

יט. ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע:

כ. ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו:

כא. ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת:

כב. ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן:

כג. וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט:

כד. ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה:

כה. ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו:

כו. ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם:

כז. ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו:

כח. אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם:

כט. ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם:

ל. יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם:

לא. ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה:

לב. ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם:

לג. ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם:

לד. וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר:

לה. אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם:

לו. זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה:

לז. גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם:

לח. יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל:

לט. וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה:

מ. ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף:

מא. ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה:

מב. ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:

מג. ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה:

מד. ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה:

מה. ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם:

מו. ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם: