דברים, Chapter 21 כא

א. כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו:

ב. ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל:

ג. והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל:

ד. והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל:

ה. ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע:

ו. וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל:

ז. וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו:

ח. כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם:

ט. ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה:

י. כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו:

יא. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה:

יב. והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה:

יג. והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה:

יד. והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה:

טו. כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה:

טז. והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר:

יז. כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה:

יח. כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם:

יט. ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו:

כ. ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא:

כא. ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו:

כב. וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ:

כג. לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה: