א. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו:
ב. ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו:
ג. אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך:
ד. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב:
ה. ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל:
ו. יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר:
ז. וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה:
ח. וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה:
ט. האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו:
י. יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך:
יא. ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון:
יב. לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן:
יג. וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת:
יד. וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים:
טו. ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם:
טז. וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו:
יז. בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה:
יח. ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך:
יט. עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול:
כ. ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד:
כא. וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל:
כב. ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן:
כג. ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה:
כד. ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו:
כה. ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך:
כו. אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים:
כז. מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד:
כח. וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל:
כט. אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך: