א. וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה:
ב. למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך:
ג. ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש:
ד. שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד:
ה. ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך:
ו. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך:
ז. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך:
ח. וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך:
ט. וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך:
י. והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית:
יא. ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת:
יב. השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים:
יג. את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע:
יד. לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם:
טו. כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה:
טז. לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה:
יז. שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך:
יח. ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך:
יט. להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה:
כ. כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם:
כא. ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה:
כב. ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו:
כג. ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו:
כד. ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה:
כה. וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו: