א. כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם:
ב. וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא:
ג. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם:
ד. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה:
ה. וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך:
ו. ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו:
ז. כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר:
ח. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש:
ט. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת:
י. ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך:
יא. השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום:
יב. פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת:
יג. ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה:
יד. ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים:
טו. המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש:
טז. המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך:
יז. ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה:
יח. וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה:
יט. והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון:
כ. כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם: