קהלת, Chapter 5 ה

א. שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע:

ב. אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים:

ג. כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים:

ד. כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם:

ה. טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם:

ו. אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך:

ז. כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא:

ח. אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם:

ט. ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד:

י. אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל:

יא. ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו:

יב. מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון:

יג. יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו:

יד. ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה:

טו. כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו:

טז. וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח:

יז. גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף:

יח. הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו:

יט. גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא:

כ. כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו: