האפסיים, Chapter 4 ד

א. לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה:

ב. בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה:

ג. ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום:

ד. גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת:

ה. אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת:

ו. אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם:

ז. אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח:

ח. על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם:

ט. ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ:

י. הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל:

יא. והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים:

יב. להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח:

יג. עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח:

יד. ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות:

טו. כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש:

טז. אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה:

יז. והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם:

יח. חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם:

יט. אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע:

כ. ואתם לא כן למדתם את המשיח:

כא. אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע:

כב. אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית:

כג. ותתחדשו ברוח שכלכם:

כד. ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת:

כה. על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש:

כו. רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם:

כז. גם לא תתנו מקום לשטן:

כח. מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור:

כט. כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו:

ל. ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה:

לא. כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה:

לב. והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח: