שמות, Chapter 16 טז

א. ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים:

ב. וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר:

ג. ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב:

ד. ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא:

ה. והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום:

ו. ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים:

ז. ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו:

ח. ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה:

ט. ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם:

י. ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן:

יא. וידבר יהוה אל משה לאמר:

יב. שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם:

יג. ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה:

יד. ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ:

טו. ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה:

טז. זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו:

יז. ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט:

יח. וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו:

יט. ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר:

כ. ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה:

כא. וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס:

כב. ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה:

כג. ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר:

כד. ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו:

כה. ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה:

כו. ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו:

כז. ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו:

כח. ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי:

כט. ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי:

ל. וישבתו העם ביום השבעי:

לא. ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש:

לב. ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים:

לג. ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם:

לד. כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת:

לה. ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען:

לו. והעמר עשרית האיפה הוא: