שמות, Chapter 21 כא

א. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם:

ב. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם:

ג. אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו:

ד. אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו:

ה. ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי:

ו. והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם:

ז. וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים:

ח. אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה:

ט. ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה:

י. אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע:

יא. ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף:

יב. מכה איש ומת מות יומת:

יג. ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה:

יד. וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות:

טו. ומכה אביו ואמו מות יומת:

טז. וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת:

יז. ומקלל אביו ואמו מות יומת:

יח. וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב:

יט. אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא:

כ. וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם:

כא. אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא:

כב. וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים:

כג. ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש:

כד. עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל:

כה. כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה:

כו. וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו:

כז. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו:

כח. וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי:

כט. ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת:

ל. אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו:

לא. או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו:

לב. אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל:

לג. וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור:

לד. בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו:

לה. וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון:

לו. או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו: