שמות, Chapter 22 כב

א. כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה:

ב. אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים:

ג. אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו:

ד. אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם:

ה. כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם:

ו. כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה:

ז. כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים:

ח. אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו:

ט. על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו:

י. כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה:

יא. שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם:

יב. ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו:

יג. אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם:

יד. וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם:

טו. אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו:

טז. וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה:

יז. אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת:

יח. מכשפה לא תחיה:

יט. כל שכב עם בהמה מות יומת:

כ. זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו:

כא. וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים:

כב. כל אלמנה ויתום לא תענון:

כג. אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו:

כד. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים:

כה. אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך:

כו. אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו:

כז. כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני:

כח. אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר:

כט. מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי:

ל. כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי:

לא. ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו: