שמות, Chapter 29 כט

א. וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם:

ב. ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם:

ג. ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם:

ד. ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים:

ה. ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד:

ו. ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת:

ז. ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו:

ח. ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת:

ט. וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו:

י. והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר:

יא. ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד:

יב. ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח:

יג. ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה:

יד. ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא:

טו. ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל:

טז. ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב:

יז. ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו:

יח. והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא:

יט. ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל:

כ. ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב:

כא. ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו:

כב. ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא:

כג. וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה:

כד. ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה:

כה. ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה:

כו. ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה:

כז. וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו:

כח. והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה:

כט. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם:

ל. שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש:

לא. ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש:

לב. ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד:

לג. ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם:

לד. ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא:

לה. ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם:

לו. ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו:

לז. שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש:

לח. וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד:

לט. את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:

מ. ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד:

מא. ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה:

מב. עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם:

מג. ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי:

מד. וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי:

מה. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים:

מו. וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם: