א. ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו:
ב. אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו:
ג. וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב:
ד. ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה:
ה. ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב:
ו. ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה:
ז. והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה:
ח. ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם:
ט. לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו:
י. וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה:
יא. וידבר יהוה אל משה לאמר:
יב. כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם:
יג. זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה:
יד. כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה:
טו. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם:
טז. ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם:
יז. וידבר יהוה אל משה לאמר:
יח. ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים:
יט. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם:
כ. בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה:
כא. ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם:
כב. וידבר יהוה אל משה לאמר:
כג. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים:
כד. וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין:
כה. ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה:
כו. ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת:
כז. ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת:
כח. ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו:
כט. וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש:
ל. ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי:
לא. ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם:
לב. על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם:
לג. איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו:
לד. ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה:
לה. ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש:
לו. ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם:
לז. והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה:
לח. איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו: