שמות, Chapter 33 לג

א. וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה:

ב. ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי:

ג. אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך:

ד. וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו:

ה. ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך:

ו. ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב:

ז. ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה:

ח. והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה:

ט. והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה:

י. וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו:

יא. ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל:

יב. ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני:

יג. ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה:

יד. ויאמר פני ילכו והנחתי לך:

טו. ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה:

טז. ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה:

יז. ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם:

יח. ויאמר הראני נא את כבדך:

יט. ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם:

כ. ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי:

כא. ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור:

כב. והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי:

כג. והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו: