א. ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם:
ב. ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני:
ג. והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית:
ד. וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה:
ה. וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו:
ו. ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן:
ז. וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא:
ח. וירא לכרבים תבנית יד אדם תחת כנפיהם:
ט. ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש:
י. ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן:
יא. בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם:
יב. וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם:
יג. לאופנים להם קורא הגלגל באזני:
יד. וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר:
טו. וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר:
טז. ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם:
יז. בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם:
יח. ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים:
יט. וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה:
כ. היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה:
כא. ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם:
כב. ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו: