א. ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם:
ב. ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת:
ג. האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר:
ד. לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם:
ה. ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה:
ו. הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל:
ז. לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה:
ח. חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה:
ט. והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים:
י. בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה:
יא. היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם:
יב. וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם:
יג. ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל:
יד. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
טו. בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה:
טז. לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם:
יז. לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל:
יח. ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבתיה ממנה:
יט. וננתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר:
כ. למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים:
כא. ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה:
כב. וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה:
כג. ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר:
כד. ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי:
כה. ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני: