יחזקאל, Chapter 12 יב

א. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

ב. בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם:

ג. ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה:

ד. והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה:

ה. לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו:

ו. לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל:

ז. ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם:

ח. ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר:

ט. בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה:

י. אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם:

יא. אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו:

יב. והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ:

יג. ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות:

יד. וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם:

טו. וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות:

טז. והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה:

יז. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

יח. בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה:

יט. ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה:

כ. והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה:

כא. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

כב. בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון:

כג. לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון:

כד. כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל:

כה. כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה:

כו. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

כז. בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא:

כח. לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה: