יחזקאל, Chapter 16 טז

א. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

ב. בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה:

ג. ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית:

ד. ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת:

ה. לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך:

ו. ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי:

ז. רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה:

ח. ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי:

ט. וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן:

י. ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי:

יא. ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך:

יב. ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך:

יג. ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה:

יד. ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה:

טו. ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי:

טז. ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה:

יז. ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם:

יח. ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם:

יט. ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה:

כ. ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך:

כא. ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם:

כב. ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית:

כג. ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה:

כד. ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב:

כה. אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך:

כו. ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני:

כז. והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה:

כח. ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת:

כט. ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת:

ל. מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת:

לא. בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן:

לב. האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים:

לג. לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך:

לד. ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך:

לה. לכן זונה שמעי דבר יהוה:

לו. כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם:

לז. לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך:

לח. ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה:

לט. ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה:

מ. והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם:

מא. ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד:

מב. והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד:

מג. יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך:

מד. הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה:

מה. בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי:

מו. ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה:

מז. ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך:

מח. חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך:

מט. הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה:

נ. ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי:

נא. ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשיתי:

נב. גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך:

נג. ושבתי את שבותהן את שבית סדם ובנותיה ואת שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה:

נד. למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן:

נה. ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן:

נו. ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך:

נז. בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב:

נח. את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה:

נט. כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית:

ס. וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם:

סא. וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך:

סב. והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה:

סג. למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה: