יחזקאל, Chapter 27 כז

א. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

ב. ואתה בן אדם שא על צר קינה:

ג. ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי:

ד. בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך:

ה. ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך:

ו. אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים:

ז. שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך:

ח. ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך:

ט. זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך:

י. פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך:

יא. בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך:

יב. תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך:

יג. יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך:

יד. מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך:

טו. בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך:

טז. ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך:

יז. יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך:

יח. דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר:

יט. ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה:

כ. דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה:

כא. ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך:

כב. רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך:

כג. חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך:

כד. המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך:

כה. אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים:

כו. במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים:

כז. הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך:

כח. לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות:

כט. וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו:

ל. והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו:

לא. והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר:

לב. ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים:

לג. בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ:

לד. עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו:

לה. כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים:

לו. סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם: