א. ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:
ב. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה:
ג. ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה:
ד. וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן:
ה. ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען:
ו. ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ:
ז. וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו:
ח. ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה:
ט. ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה:
י. ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ:
יא. ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את:
יב. והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו:
יג. אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך:
יד. ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד:
טו. ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה:
טז. ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים:
יז. וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם:
יח. ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא:
יט. למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך:
כ. ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו: