א. ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה:
ב. ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב:
ג. וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי:
ד. אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה:
ה. וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים:
ו. ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו:
ז. ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ:
ח. ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו:
ט. הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה:
י. וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער:
יא. ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו:
יב. אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם:
יג. ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד:
יד. ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה:
טו. כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם:
טז. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה:
יז. קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה:
יח. ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה: