א. אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד:
ב. ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר:
ג. ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי:
ד. והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:
ה. ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך:
ו. והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה:
ז. ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה:
ח. ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה:
ט. ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל:
י. ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר:
יא. וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם:
יב. ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו:
יג. ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה:
יד. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול:
טו. ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה:
טז. ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה:
יז. ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה:
יח. ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת:
יט. את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני:
כ. ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים:
כא. ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי: