בראשית, Chapter 29 כט

א. וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם:

ב. וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר:

ג. ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה:

ד. ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו:

ה. ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו:

ו. ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן:

ז. ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו:

ח. ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן:

ט. עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא:

י. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו:

יא. וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך:

יב. ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה:

יג. ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה:

יד. ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים:

טו. ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך:

טז. וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל:

יז. ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה:

יח. ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה:

יט. ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי:

כ. ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה:

כא. ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה:

כב. ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה:

כג. ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה:

כד. ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה:

כה. ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני:

כו. ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה:

כז. מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות:

כח. ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה:

כט. ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה:

ל. ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות:

לא. וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה:

לב. ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי:

לג. ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון:

לד. ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי:

לה. ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת: