בראשית, Chapter 30 ל

א. ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי:

ב. ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן:

ג. ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה:

ד. ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב:

ה. ותהר בלהה ותלד ליעקב בן:

ו. ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן:

ז. ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב:

ח. ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי:

ט. ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה:

י. ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן:

יא. ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד:

יב. ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב:

יג. ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר:

יד. וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך:

טו. ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך:

טז. ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא:

יז. וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי:

יח. ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר:

יט. ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב:

כ. ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון:

כא. ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה:

כב. ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה:

כג. ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי:

כד. ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר:

כה. ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי:

כו. תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך:

כז. ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך:

כח. ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה:

כט. ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי:

ל. כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי:

לא. ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר:

לב. אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי:

לג. וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי:

לד. ויאמר לבן הן לו יהי כדברך:

לה. ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו:

לו. וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת:

לז. ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות:

לח. ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות:

לט. ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים:

מ. והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן:

מא. והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות:

מב. ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב:

מג. ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים: