בראשית, Chapter 31 לא

א. וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה:

ב. וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום:

ג. ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך:

ד. וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו:

ה. ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי:

ו. ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן:

ז. ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי:

ח. אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים:

ט. ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי:

י. ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים:

יא. ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני:

יב. ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך:

יג. אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך:

יד. ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו:

טו. הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו:

טז. כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה:

יז. ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים:

יח. וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען:

יט. ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה:

כ. ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא:

כא. ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד:

כב. ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב:

כג. ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד:

כד. ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע:

כה. וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד:

כו. ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב:

כז. למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור:

כח. ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו:

כט. יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע:

ל. ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי:

לא. ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי:

לב. עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם:

לג. ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל:

לד. ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא:

לה. ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים:

לו. ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי:

לז. כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו:

לח. זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי:

לט. טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה:

מ. הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני:

מא. זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים:

מב. לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש:

מג. ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו:

מד. ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך:

מה. ויקח יעקב אבן וירימה מצבה:

מו. ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל:

מז. ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד:

מח. ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד:

מט. והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו:

נ. אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך:

נא. ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך:

נב. עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה:

נג. אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק:

נד. ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר:

נה. וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו: