בראשית, Chapter 4 ד

א. והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה:

ב. ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה:

ג. ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה:

ד. והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו:

ה. ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו:

ו. ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך:

ז. הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו:

ח. ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו:

ט. ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי:

י. ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה:

יא. ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך:

יב. כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ:

יג. ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא:

יד. הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני:

טו. ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו:

טז. ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן:

יז. וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך:

יח. ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך:

יט. ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה:

כ. ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה:

כא. ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב:

כב. וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה:

כג. ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי:

כד. כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה:

כה. וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין:

כו. ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה: