בראשית, Chapter 6 ו

א. ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם:

ב. ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו:

ג. ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה:

ד. הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם:

ה. וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום:

ו. וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו:

ז. ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם:

ח. ונח מצא חן בעיני יהוה:

ט. אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח:

י. ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת:

יא. ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס:

יב. וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ:

יג. ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ:

יד. עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר:

טו. וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה:

טז. צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה:

יז. ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע:

יח. והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך:

יט. ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו:

כ. מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות:

כא. ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה:

כב. ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה: