בראשית, Chapter 7 ז

א. ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה:

ב. מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו:

ג. גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ:

ד. כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה:

ה. ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה:

ו. ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ:

ז. ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול:

ח. מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה:

ט. שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח:

י. ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ:

יא. בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו:

יב. ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:

יג. בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה:

יד. המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף:

טו. ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים:

טז. והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו:

יז. ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ:

יח. ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים:

יט. והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים:

כ. חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים:

כא. ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם:

כב. כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו:

כג. וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה:

כד. ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום: