בראשית, Chapter 9 ט

א. ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ:

ב. ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו:

ג. כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל:

ד. אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו:

ה. ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם:

ו. שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם:

ז. ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה:

ח. ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר:

ט. ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם:

י. ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ:

יא. והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ:

יב. ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם:

יג. את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ:

יד. והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן:

טו. וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר:

טז. והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ:

יז. ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ:

יח. ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען:

יט. שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ:

כ. ויחל נח איש האדמה ויטע כרם:

כא. וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה:

כב. וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ:

כג. ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו:

כד. וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן:

כה. ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו:

כו. ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו:

כז. יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו:

כח. ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה:

כט. ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת: