העברים, Chapter 11 יא

א. כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים:

ב. ובה נחלו האבות עדות:

ג. באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם:

ד. באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו:

ה. באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך:

ו. ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו:

ז. באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה:

ח. באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא:

ט. באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא:

י. כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים:

יא. באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח:

יב. על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר:

יג. כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ:

יד. הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב:

טו. ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה:

טז. אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר:

יז. באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות:

יח. אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע:

יט. ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל:

כ. באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות:

כא. באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה:

כב. באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו:

כג. באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך:

כד. באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה:

כה. ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא:

כו. בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול:

כז. באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק:

כח. באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם:

כט. באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו:

ל. באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים:

לא. באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום:

לב. ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים:

לג. אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות:

לד. וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים:

לה. נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה:

לו. מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר:

לז. נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון:

לח. אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ:

לט. וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה:

מ. למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה: